<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער חמישי ס"ז</h1>
<h2>דף כט:</h2>
טעה ולא הזכיר יעלה ויבא אם נזכר קודם שישלים תפלתו חוזר לעבודה ומזכיר ואם נזכר אחר שהשלים תפלתו חוזר [לראש] תפלתו. ואם היה רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו ונזכר אחר שהשלים תפלתו קודם שעקר רגליו חוזר לעבודה. בד"א בחולו של מועד או בשחרית ומנחה של ראשי חדשים, אבל ערבית של ראש חדש אם לא הזכיר אינו חוזר. לר"ם. יש מי שאמר שבצבור אע"פ שעקר רגליו ואין רגיל לומר תחנונים אין צריך לחזור ולהתפלל מפני ששומעה משליח צבור כדרך שאמרנו בשאלה. וכן נראה. יש מי שפסק ספק הזכיר של ראש חדש ספק לא הזכיר מחזירין אותו. והר"ם לא הביא זה. ויראה לי, שדעתו שאין זה כהלכה ואין מחזירין אותו, שהרי אמרו ספק התפלל או לא התפלל אינו חוזר ומתפלל, ולא תהא חמורה הזכרת ראש [חדש] מעיקר תפלה.
